ארמון אפריים (Ephraim-Palais)
.הוא מבנה בסגנון הרוקוקו בברלין, אשר נבנה בשנת 1766
.הוא נקרא על שמו של פייטל היינה אפרים, בנקאי יהודי ובעל מטבעה אשר גם כיהן כראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה. לאור העלויות הכבדות של מלחמת שבע השנים (בין ממלכת פרוסיה וכחצי ממלכות אירופה בשנים 1756–1763) התרוקנה כמעט לגמרי קופת הממלכה הפרוסית
בעידודו של המלך הטביע אפרים מטבעות של ממלכות אוסטריה, רוסיה ונסיכויות גרמניות אחרות עם כמות פחותה של כסף וזהב. הדבר הוביל להתעשרותו של אפריים, אך גם להפיכתו למושא לגנאי כפי שמביע החרוז
Von außen schön, von innen schlimm
:משהו בסגנון של
בחוץ כסף, בפנים צואת מעיים
בחוץ פרידריך, בפנים אפרים
.חרוז זה היה נפוץ בקרב נתיני הנסיכויות היריבות של פרוסיה, אשר אפריים פגע בערך מטבעותיהם. אולם בעקבות זאת זכה אפרים להגנת המלך הפרוסי ואף בפריבילגיה ששיחררה אותו ואת משפחתו מהחוקים המפלים כנגד יהודים בפרוסיה והשווה את מעמדו למעמד של סוחר נוצרי
.את הארמון המפואר הקים אפריים בברלין ובהיותו תומך נלהב של תנועת ההשכלה היהודית, שיכן בו כמה מסופרי תנועת ההשכלה
.בנו בנימין וייטל אפרים (1742-1811) פשט את הרגל בשנת 1809, ואף נכלא כמרגל. הוא מת כעני מרוד
הארמון נהרס בשנת 1936 על ידי גרמניה הנאצית, אך הוא שוחזר בשנת 1985 ומשמש כיום כמוזיאון. בארמון נמצא אחד מגרמי המדרגות היפים ביותר בברלין
ארמון שרלוטנבורג (Schloss Charlottenburg)
.הוא הארמון הגדול ביותר בברלין. הארמון תוכנן בסגנון הבארוק על ידי ארנולד נרינג בין השנים 1695-1699 לפי בקשתה של סופיה שרלוטה מהנובר, אשתו של פרידריך השלישי אשר הפך למלך פרוסיה בשנת 1701
.לאחר מותה של סופיה שרלוטה בשנת 1705 קרא המלך (שעתה כונה פרידריך הראשון) את הארמון, גניו ואת האזור כולו על שמה ולכן נקראת עד היום השכונה שבה הוא נמצא, שרלוטנבורג
לאחר מותו של פרידריך הראשון בשנת 1713 הרחיב ממשיכו המלך פרידריך וילהלם הראשון (אביו של המלך פרידריך הגדול) את הארמון. חדרים מרהיבים בארמון הם "הגלריה המוזהבת" המעוצבת בסגנון הרוקוקו היא מצופה בשיש ירוק וקישוטים מרובים (היא נחשבת לאחד מהחדרים היפים באירופה על פי דעת רבים). "גלריית החרסינה" המכילה אוספי חרסינה חשובים מיפן וסין, "כנסיית הארמון" מקום תפילתם של מלכי פרוסיה המעוטרת בקישוטים מרהיבים ו"חדר הענבר" המפורסם, אותו העניק פרידריך וילהלם לצאר פיוטר הגדול כמתנה והוא הועבר לרוסיה, שם הוא נמצא עד היום
.במלחמת העולם השנייה נפגע הארמון בהפצצות חיל האוויר המלכותי ומרבית חדריו נהרסו לחלוטין
.לאחר המלחמה החל שיקום הארמון ושחזור החדרים בהתבסס על תמונות שצולמו לפני המלחמה. בארמון כיום מספר מוזיאונים ומסעדה. גני הארמון המרשימים והמטופחים משמשים את תושבי האזור כגן ציבורי שהכניסה אליו
חופשית
ארמון ססיליינהוף (Schloss Cecilienhof)
.אשר נקרא על שמה של הדוכסית ססיליה אוגוסטה מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין ממשפחת המלוכה הגרמנית מבית ההוהנצולרן בפוטסדאם, הוא המקום בו נקבע הסדר הבינלאומי החדש לאחר מלחמת העולם השניה במסגרת ועידת פוטסדאם בשנת 1945
.הארמון נבנה בסגנון אנגלי-כפרי על-ידי קיסר גרמניה וילהלם השני עבור בנו, יורש העצר הנסיך וילהלם. בנייתו של הארמון נמשכה כשלוש שנים והסתיימה בשנת 1917. משפחת הנסיך התגוררה בארמון זה רק שנה אחת
.בעקבות מהפכת נובמבר של 1918 בה הפכה גרמניה לרפובליקת ויימאר נאלצה משפחת המלוכה לעזוב את גרמניה ולעבור להולנד. אך בשנת 1926 החזירה ממשלת רפובליקת ויימאר את הארמון למשפחת הנסיך, לאחר שזה ויתר על זכויותיו על כס המלכות
כאן, באולם הגדול של הארמון ישבו "שלושת הגדולים", מנהיגי בעלות-הברית המנצחות, סטאלין, טרומן וצ'רצ'יל בין ה-17 ביולי ל-2 באוגוסט והחליטו כיצד תיראה גרמניה ואף אירופה כולה לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית ב-8 למאי .1945
הועידה אורגנה בעיקר ע"י הסובייטים ולמרות התנגדותו של צ'רצ'יל לקיים את הוועידה באזור הכיבוש הרוסי, התעקשותם של סטאלין וטרומן לקיים את הוועידה ליד ברלין לא השאירה לראש הממשלה הבריטי הרבה ברירה
.אחת ההחלטות החשובות של הועידה הייתה חלוקתה של גרמניה וברלין למזרח אשר יהיה תחת השפעה סובייטית ולמערב אשר יהיה תחת השפעה של ארה"ב ומערב אירופה. החלטה זו, היא שיצרה רבים מהמשברים שיבואו בשנים שלאחר מכן במהלך המלחמה הקרה
.כיום משמש הארמון כמוזיאון וניתן לראות את האולם בו התקיימה ועידת פוטסדאם וכן לטייל בגנים המרהיבים ובפארק הסמוך
