מה עולה לכם בראש כשאתם חושבים על ברלין?
שלושת הסמלים המפורסמים של ברלין ואיך הם הפכו לכאלה

(Fernsehturm) מגדל הטלוויזיה של ברלין – הפרנזהטורם

זהו אולי הסמל המפורסם ביותר של ברלין ובגובה של 368 מטרים הוא המבנה השלישי בגובהו באירופה. בשנת 1964 החליט מנהיגה הקומוניסטי של מזרח גרמניה ולטר אולבריכט, להקים את מגדל הטלוויזיה כתגובה למגדל הטלוויזיה של שטוטגרט במערב גרמניה (מטרתו של מגדל הטלוויזיה היא לאפשר שידור של תדרי רדיו וטלוויזיה למרחקים גדולים). אולבריכט ביקש להציג לעולם את ״היתרונות הטכנולוגיים״ של מזרח גרמניה ולכן התעקש על גובהו החריג של המגדל כדי ש״כל ילד במזרח ברלין יוכל לזכור אותו לכל חייו״. העבודות החלו ב-4 באוגוסט 1965 והסתיימו ב-3 באוקטובר 1969. המגדל נחנך ארבעה ימים לאחר מכן, בחגיגות יום השנה של יסוד של מזרח גרמניה. אך להתעקשותו של אולבריכט היו תוצאות לא צפויות: גובהו של המגדל והחומרים ממנו הוא נבנה יצאו אפקט אור של צלב כאשר השמש השתקפה ממנו. לדיקטטוריה הקומוניסטית אשר הייתה אנטי-דתית ביסודה היה זה עלבון צורב. לאור הניסיונות הכושלים של שלטונות מזרח-גרמניה למנוע את השתקפות הצלב על המבנה, כונה אפקט הצלב על המגדל בלעג "נקמת האפיפיור״ על-ידי האוכלוסייה המזרח גרמנית. כיום ניתן לבקר במגדל ולעלות במעלית המהירה (40 שניות בלבד עד למרפסת התצפית בגובה של 204 מטרים, ממנה ניתן לראות למרחק של כ-40 קילומטר (בתנאי ראות טובים) ולבקר אף במסעדה המסתובבת הנמצאת בגובה של 207 מטר. המסעדה המסתובבת משלימה הקפה מלאה 20 דקות

.אז אולי הרפובליקה של מזרח גרמניה נפלה ואינה עוד, אך הסמל של ברלין נשאר ועוד-מזרח גרמני
.המגדל פתוח מידי יום בין השעות 9:00 בבוקר בקיץ (10:00 בחורף) ועד ל-23:30 בלילה

הדוב של ברלין

?כיצד הפך הדוב לסמלה של ברלין
.המסמך הראשון בו נקראה ברלין "עיר" מקורו בשנת 1237 אז היה סמלה של העיר עיט אדום אשר נקבע על-ידי הקיסרות הרומית הקדושה אשר שלטה על גרמניה כולה באותם ימים. אך בשנת 1280 הפך סמלה של ברלין לנשר ושני דובים המביטים זה לעבר זה. כיצד הגיעו הדובים לסמל העיר? אין לכך תשובה חד-משמעית אך התיאוריה הרווחת היא כי הדובים סימלו את שליט ברנדנבורג באותם ימים אשר כונה אלברכט הדוב
.תיאוריה אחרת טוענת כי סמל הדב מקורו בהיגוי המילה דוב בגרמנית שהיה שמה הקדום של ברלין. אך תיאוריה זו כנראה מופרכת, משום שברלין יושבה במקור על מתיישבים סלאביים אשר כינו היישוב ברלין פשוט "מקום בביצה" אשר נשמע בסלאבית ״ברלי״.  כך או כך, הפך הדוב לסמלה של ברלין באופן רשמי בשנת 1709 ולמרות שסמל הדוב עבר שינויים ועיצובים רבים ברלין והדוב לא נפרדו מאז
.בין 1939 – 2007 ניתן היה אף לבקר את הדובים של ברלין ברובע המיטה אך עקב התנגדות ארגוני זכויות בעלי חיים הופסק השימוש במכלאה. את הדובים האמיתיים מחליפים היום פסלי "הדוב הידידותי" אותם ניתן לראות מפוזרים ברחבי בעיר ובכל שנה ב-22 למרץ חוגגת עיריית ברלין את ״יום הדובים״ בסיקור תקשורתי נרחב

איש הרמזור (Ampelmännchen)

.אם חושבים על אחד הסמלים האהובים של ברלין-זהו איש הרמזור
.בעוד שבגרמניה המערבית הוצגו ברמזורים להולכי הרגל דמויות "רגילות", הייתה זו אחת מהפריביליגיות המעטות של אזרחי מזרח-גרמניה לעמוד ברמזור ולחכות לדמות ירוקה וחביבה שהייתה ייחודית לגרמניה המזרחית. דמות הרמזור המזרח-גרמנית הוא אחד הסמלים היחידים שהצליחו לשרוד את איחודה של גרמניה בשנת 1989 ולכן היא אולי כה אהובה. לאיש הרמזור גם רשת חנויות ממותגת, מסעדות ובתי קפה ברחבי העיר
הדמות עוצבה בשנת 1961 על-ידי פסיכולוג התעבורה קארל פגלאו אשר רצה ליצור דמות רמזור שתוכל להיות ברורה גם לילדים ואשר נראית טוב גם במזג אוויר חורפי. הרמזור הראשון עם דמות "איש הרמזור" הוצב בשדרות אונטר דן לינדן המפורסמות תחת כיסוי תקשורתי אוהד במיוחד.לאחר איחודה של ברלין נערך ניסיון להחליף את איש הרמזור בדמות הרמזור הרגילה, אך רבים התנגדו לכך בטענה שזהו סמל נוסטלגי של מזרח גרמניה, לכן עד היום ניתן לראות בברלין את איש הרמזור החביב ברבים מהרמזורים

 נקניקיית קארי – Currywurst
.מאכל ברלינאי מפורסם המוגש עם רוטב קטשופ מיוחד ואבקת קארי, ומוגש בדרך כלל עם לחמנייה או צ'יפס
לפי האגדה הברלינאית, הייתה נקניקיית הקארי המצאתה של הרטה הוֹיְוֶור (Heuwer) אשר הגישה אותה בשנת 1949, במזנון שהפעילה בפינת הרחובות קאנט ופרידריך בברלין. המתכון המקורי כלל נקניקייה מטוגנת בליווי רוטב של רסק עגבניות, אבקת קארי, רוטב ווסטרשייר ותבלינים נוספים, שאותם קנתה או קיבלה מחיילים בריטים שהוצבו בעיר. חלק מהצורך בהמצאת המאכל היה המחסור במזון בברלין שלאחר המלחמה. המנה הזולה אך המשביעה הפכה לפופולרית במיוחד בקרב פועלי בניין שעבדו בעבודות השיקום של ברלין לאחר מלחמת העולם השניה ובשנת 2003 הוצב במקום אף שלט זיכרון לכבודה. נקניקיית הקארי הפכה עם השנים לחלק מהתרבות הגרמנית בכלל והברלינאית בפרט, והיא הפכה למושא גאווה ולסמל של המטבח הגרמני
.כיום נמכרות כ-800 מיליון נקניקיות קארי מדי שנה ברחבי גרמניה ויש לה מקום של כבוד בספרות, בקולנוע ובמוסיקה הגרמנית. אופן ההגשה המסורתי גורס כי יש להגיש אותה חתוכה ל״ביסים״ קטנים עם רוטב העגבניות מעל ובתוספת נדיבה של אבקת קארי. בחלק מהמקומות מוגשת הנקניקייה גם עם פלפל חריף, צ'ילי, רוטב וורצ'סטר עם צ'ילי או בצל קצוץ והיא נאכלת בעזרת קיסמים
.הקאנצלר המערב גרמני לשעבר גרהרד שרדר היה ידוע כחובב נקניקיות קארי וכמעט כל מועמד לראשות עיריית ברלין נוהג להצטלם לתצלום מסורתי כשהוא אוכל נקניקיית קארי
.מוזיאון נקניקיית הקארי נפתח בברלין בשנת 2009, לציון 60 שנים ל״המצאת״ הנקניקייה