אנדרטת "מקומות של זיכרון: הדרה ונישול, גירוש ורצח של יהודי ברלין בין השנים 1933-1945" נמצאת ברובע הבווארי בברלין. האנדרטה הבלתי-שגרתית הזאת מורכבת מ-80 שלטים המפוזרים ברחבי הרובע, כאשר לכל שלט שני צדדים: באחד נרשם חוק או תקנה משנות השלטון הנאצי המגביל את היהודים ובשני עדות אישית. האנדרטה המצמררת במקוריותה הוקמה מיוזמה מקומית של תושבי השכונה, שהכריזו על תחרות להנצחת יהודי השכונה ונבחרה מתוך 96 הצעות שונות.לבסוף נבחרה ההצעה של היסטוריון האמנות, המבקר והאוצר פרידר שנוֹק והאמנית והמרצה פרופ' רנאטה שטי. האנדרטה נחנכה ב-11 ביוני 1993.
הרובע הבווארי נמצא בשכונת שנברג בה מספר היהודים היה רב – בשנברג כולה חיו בשנת 1933 כ-16,000 יהודים, שהוו כ-10% מהקהילה היהודית בברלין. בשכונה חיו בין היתר אלברט איינשטיין וחנה ארנדט. בשנת 1941 החלו לגרש יהודי מהרובע, ובמאי 1943, דווחו הנאצים כי הרובע וברלין כולה, הם "נקיים מיהודים". במשך שנים אחרי השואה לא נותר זכר לקהילה היהודית הגדולה במקום, מלבד אנדרטת אבן במיקומו של בית הכנסת הישן של הרובע, ולוח זיכרון במקום שבו התגורר אלברט איינשטיין.
בתחילת שנות ה-90 החלו תושבי השכונה בסיוע עיריית רובע שנברג לחפש דרך להנציח את הקהילה היהודית המקומית- וכך נוצרה האנדרטה.
שלט זכרון המספר על צו משנת 1938, על-פיו נאסר על יהודים להיות בעלים של בית הוצאה לאור
הרובע הבווארי נמצא בשכונת שנברג בה מספר היהודים היה רב – בשנברג כולה חיו בשנת 1933 כ-16,000 יהודים, שהוו כ-10% מהקהילה היהודית בברלין. בשכונה חיו בין היתר אלברט איינשטיין וחנה ארנדט. בשנת 1941 החלו לגרש יהודי מהרובע, ובמאי 1943, דווחו הנאצים כי הרובע וברלין כולה, הם "נקיים מיהודים". במשך שנים אחרי השואה לא נותר זכר לקהילה היהודית הגדולה במקום, מלבד אנדרטת אבן במיקומו של בית הכנסת הישן של הרובע, ולוח זיכרון במקום שבו התגורר אלברט איינשטיין.
בתחילת שנות ה-90 החלו תושבי השכונה בסיוע עיריית רובע שנברג לחפש דרך להנציח את הקהילה היהודית המקומית- וכך נוצרה האנדרטה.
בתקופה הנאצית נאסר על יהודים לשבת על ספסלי רחוב מסוימים
תקנה הנאצית המכריחה את כל הגברים היהודים להוסיף את השם ״ישראל״ לשמם או שרה לנשים היהודיות()
